---

הסכמת בעלי דין להתנות על נטלי ההוכחה בתביעת ביטוח

---

עודכן לאחרונה ב־09:20, 25 באוגוסט 2024.

הצדדים במשפט האזרחי רשאים להתנות על דיני הראיות

לפי ההלכה הנוהגת במשפטנו, הצדדים במשפט האזרחי רשאים להתנות על דיני הראיות ולסטות בהסכמה מהוראות הדין לגבי הקצאת נטלי הראיה וההוכחה. הלכה זו עוגנה בפסק הדין הידוע, ביאזי נ' לוי[1], המבטא את תפיסות היסוד של המשפט ביחס לעצם תפקידם של דיני הראיות במשפט האזרחי. באותו מקרה, דן בית המשפט בחוזה שנערך בין הצדדים במסגרתו רכשו המערערים מהמשיב סחורה חקלאית. הצדדים  היו חלוקים בגרסאותיהם לגבי מספר שאלות, כגון  מי ביטל את החוזה, ואם שילמו המערערים למשיב על-פי החוזה. הצדדים הגיעו להסכם, שקיבל תוקף של פסק-דין, לפיו ייבדקו על-ידי פוליגרף ויקבלו על עצמם את מסקנות הבדיקה. תוצאות הפוליגרף הראו, כי אחד המערערים שיקר ואילו המשיב דיבר אמת. בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכם בדבר קבלת ממצאי הפוליגרף כראיה החלטית. הערעור לבית המשפט העליון נסב על השאלה, אם ובאיזו מידה רשאי בית המשפט, הדן במשפט אזרחי, לתת תוקף להסכם בין הצדדים המתדיינים, המתנה על דיני הראיות, ואשר לפיו יש לראות בתוצאות בדיקת הפוליגרף תשובה החלטית לשאלות העומדות במחלוקת במשפט.

בית המשפט העליון פסק, בדעת רוב, כי חרף חשיבותו של עקרון חופש החוזים, יש שבית המשפט יפסול את ההסכם ולא ייתן לו תוקף, אם משום שהוא נוגד את החוק, ואם משום שיקולים של תקנת הציבור. ככלל, מציין בית המשפט, טובת הציבור אינה מונעת בעל דין מלהתנות על דיני הראיות, ורשאים בעלי הדין להכשיר ראיה פסולה. כמו כן רשאים הצדדים להעביר את ההכרעה בפלוגתה שביניהם לאדם שמחוץ למערכת השיפוטית. לנוכח העובדה כי בידי בעלי הדין לנווט בהסכמה הדדית את דרך ניהולו של המשפט ודרך סיומו, לסטות מדיני הראיות, להגיש כל ראיה שברצונם ואף ליטול בחזרה ראיה שכבר הוגשה, להצהיר על עובדות בלי להוכיחן, וכיוצא באלה הסכמות שבסדרי דין ובמהות, שבית המשפט "קשור" להן,  אין מנוס מהמסקנה, כי אמת והסכם – הסכם עדיף, בחינת "ייקוב החוזה את ההר". לפי גישת דעת הרוב, מדיניות שיפוטית זו, שעל פיה רצונם של בעלי הדין כבודם, אינה נוגדת את הסדר הציבורי או תיקון העולם.

---

לחצו על הלינק לקבלת מידע נוסף בנוגע להגשת תביעת ביטוח: עורך דין תביעת ביטוח.

---

בדיקת בית המשפט את הסכמת הצדדים

אמנם, מדגיש בית המשפט, על בית המשפט לבדוק, כאשר מתבקש הוא לתת להסכמת בעל הדין תוקף של פסק-דין, אם בעלי הדין הבינו על מה הם באים לכלל הסכמה, שאין כאן טעות והטעייה, שההסכם ניתן לביצוע, וכיוצא באלה שאלות שבסדרי דין ושבסמכות. כמו כן יבדוק בית המשפט, אם אין בהסכם הפשרה שאליו הגיעו הצדדים משום ניגוד לעקרונות יסוד בתורת החוזים, כגון שאינו נוגד את המוסר, את תקנת הציבור וכיוצא באלה. ואולם, משנתמלאו ונבדקו דרישות אלה, מן הראוי לתת תוקף של פסק-דין להסכמת בעלי הדין, שהרי בכך ממלא בית המשפט אחת הפונקציות והמטרות השיפוטיות הראשונות במעלה, והיא סיום דיון ודברים שבין בעלי הדין.

בית המשפט מוסיף ומציין כי ביסוד הלכה זו, שלפיה הצדדים רשאים לסטות בהסכמה מדיני הראיות, מונחת מטרת העל של ההליך השיפוטי במשפט אזרחי והיא פתרון הסכסוך וסיומו, שהרי בירור האמת אינו אלא אמצעי כדי להגיע לפתרון זה. אשר-על-כן, כאשר בעלי הדין הסכימו ביניהם על דרך סיום הסכסוך, שוב אין בירור האמת משמש מטרה כלשהי מבחינת ההליך השיפוטי, ובוודאי אין במניעת בירור האמת משום פגיעה בתקנת הציבור. היפוכו של דבר; הבקשה לביטולו שם ההסכם היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים.

לפי גישת שופט המיעוט (השופט גבריאל בך), אין להשאיר את ההחלטה בסוגיה הנדונה לצדדים בלבד, אלא להכרעה הסופית של בית המשפט. לפי גישתו, על בית המשפט להפעיל את שיקול-דעתו בנדון, תוך התחשבות בכל הנסיבות הקשורות במשפט הנדון לפניו, לרבות חומר הראיות שכבר הוגש לו על-ידי הצדדים, זהותם של העדים שבדיקתם בפוליגרף מוצעת והערכתו בדבר חשיבותן של אותן עדויות במסגרת המשפט כולו ובדבר המשקל העשוי להיות לתוצאת בדיקות הפוליגרף ביחס לאותם עדים. כך, למשל, יוכל בית המשפט שלא לתת את הסכמתו לעריכת הבדיקה כמוצע, כאשר מגיע הוא למסקנה, כי די בעדויות ובמסמכים שהובאו לפניו כדי לקבוע בצורה ודאית וחד- משמעית את מהימנות הגרסאות השונות, או כאשר הוא סבור, כי חשיבות העדויות המוצעות לבדיקה הינה שולית בלבד. לפי גישתו זו, עיקרון בסיסי של שיטת המשפט הישראלי הוא, כי מהימנותם של עדים היא דבר המסור לקביעתם של שופטי בית המשפט לאור התרשמות העדים ושקילת כל יתר הגורמים הרלוואנטיים. לפיכך, אין הצדקה, מבחינת תקנת הציבור והמדיניות השיפוטית הראויה, לאפשר העברת ההכרעה בעניין מהימנות הגרסאות העובדתיות לחלוטין ובאופן בלעדי לידי מכשיר הפוליגרף והבודק המפעילו, אפילו נעשה הדבר בהסכמת הצדדים עצמם. השופט בך מסכים אמנם בפסק דינו עם הרעיון הבסיסי שלפיו צדדים במשפט אזרחי רשאים להתנות על דיני הראיות, ובדרך זו להכשיר בהסכמה ראיה, שאחרת הייתה פסולה, כגון עדות שמיעה. ואולם, לפי גישתו, אין בהסכמתם זו כדי לפגוע בסמכותו הבסיסית של בית המשפט, ובית המשפט לא צריך לתת ידו להסכם, המונע ממנו מראש בדיקת הראיות הרלוונטיות לפסק הדין ושקילת מהימנותן וערכן על-פי תחושתו ועל-פי כללי ההיגיון והשכל הישר. לפיכך, במקרה דנן, על השופט לשקול את תוצאות בדיקת הפוליגרף, אם החליט לקבלן כראיה, ביחד עם כל יתר הראיות שהובאו לפניו, ועל רקע כל הנסיבות הרלוונטיות, ובדרך זו להגיע לקביעת הממצאים העובדתיים שעליהם יושתת פסק הדין.

---

סיכום ההלכה בנוגע לתביעת ביטוח

אם כן, לפי ההלכה הנוהגת במשפטנו, הצדדים במשפט האזרחי רשאים להתנות על דיני הראיות ולסטות בהסכמה מהוראות הדין לגבי הקצאת נטלי הראיה וההוכחה. הלכה דומה נוהגת גם במשפט האנגלי. על יסוד הלכה זו נפסק באנגליה כי הצדדים לחוזה הביטוח רשאים להתנות על נטלי ההוכחה הרגילים ולקבוע, למשל, כי על המבוטח מוטל הנטל להוכיח אי-תחולה של חריג לחבות המבטח^[2]. אמירות דומות, שלפיהן הצדדים לתביעת הביטוח רשאים לסטות בהסכמה מהדין המסדיר את הקצאת נטלי ההוכחה, נשמעו גם במשפטנו^[3]. דא עקא, שהסכמות אלה פועלות, בדרך כלל, לרעת המבוטח. על כן, שומה על בית המשפט לבחון במשנה זהירות כל הסכמה של הצדדים לסטות מדיני הראיות הרגילים ולמנוע מהמבטח לנצל לרעה את כוחו העדיף. אכן, כפי שצוין, בצדק, בספרות המשפטית, "הכלל הרצוי הוא שאין לאפשר למבטחת להתנות על כללי הראיות שנקבעו בפסיקה. סוגיית נטלי ההוכחה היא סבוכה ואין להניח שהמבוטח הטיפוסי מודע לה, ומכאן שהשיקולים המצדיקים הסדרה קוגנטית של היחסים בין הצדדים יפים גם לכאן ואולי ביתר שאת"^[4]. במסגרת זו ניתן להסתייע בחזקה הקבועה בסעיף 4(7) לחוק החוזים האחידים שלפיה "תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח, ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה מוטל עליו" הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.

---

[1] ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446 (1988).

[2] Levy v Assicurazioni Generali [1940] AC 791

[3] ראו למשל, ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 326 (1993) ועניין וייסנר, לעיל הערה 170, בעמ' 843;

[4] שחר ולר, חוק חוזה הביטוח, כרך א, בעמ' 499 (2005).

---

עו"ד יניר הראל כותב מאמרים משפטיים ועדכוני חדשות שבועיים מפסיקת בתי המשפט בישראל.

---

עורך דין יניר הראל מתמחה במימוש זכויות בקשר עם תביעות נגד חברות ביטוח.

---

עו"ד יניר הראל הינו מחבר הספר המוביל "דיני הראיות בתביעות ביטוח ופלת"ד".

---

משרד יניר הראל ושות' הינו בעל הצלחות מוכחות וניסיון רב בטיפול בתביעות אובדן כושר עבודה. 

---

---